מחניים מרכז לקליטה רוחנית ליהודי רוסיה

מהי מחניים ?

"מחניים" התחילה במוסקבה בשנת 1974 כקבוצה קטנה של אנשים שהתאספו מסביב לד"ר זאב דשבסקי כדי ללמוד ולהכיר את עולמה המעשי והאינטלקטואלי של היהדות, ולהעביר ידע זה לאחרים. כעבור מספר שנים הפכה הקבוצה הקטנה למרכז ללימוד תורה, הלכה ומחשבת ישראל. מרכז צעיר זה קיבל את ברכתם של רבנים חשובים רבים מארה"ב, אירופה וישראל. כל אחד מן הצעירים שבקבוצה המקורית החל גם הוא ללמד בקבוצה משלו, וכעבור זמן החל גם הדור הבא של התלמידים ליטול חלק בהרחבת מעגל ההוראה.

כמעט כל המורים בקבוצה המקורית של "מחניים" היו מסורבי עליה, שחיו בצלו המאיים של הק.ג.ב., שעקב אחרי פעילותם, ומידי פעם הפתיע אותם ב"ביקורי בית" שלוו באיומים באבדן מקום העבודה,  גירוש מהאוניברסיטה וכיו"ב.

"מחניים" המשיכה את פעילותה גם לאחר שכל חבריה זכו לעלות לארץ בערוב ימיו של המשטר הקומוניסטי בשנים 1987-1990. התברר שהניסיון והידע הרב שנצברו תוך כדי הפעילות הארוכה בחשכת הגולה, נדרש גם במדינת ישראל, הזקוקה אף היא למשאבים רוחניים אלו.

מיד עם הגעתו של הצוות הראשוני של "מחניים" - פנחס פולונסקי, אירה דשבסקי, מיכאל קרא-איוונוב, יעקב בילינקי, לוי ומרים קיטרוסקי  ועוד רבים אחרים - הוקם מרכז "מחניים" בירושלים. בשלב זה הציבה התנועה לעצמה שתי מטרות:

א.   לעבוד עם עולים חדשים מרוסיה.

b.   לספק עזרה חינוכית ליהודים הנמצאים עדיין ברוסיה.

מתוך מטרה כפולה זו נגזר השם "מחניים" שמשמעו (ע"פ בראשית,  ל"ג ב): "שני מחנות", כלומר: מוסקבה וירושלים.

בשלב הראשון "המחנה" הרוסי היה הראשון בסדר העדיפויות והצוות היה טס בקביעות לרוסיה ללמד. בנוסף לזה, פעל הצוות בדרכים שונות ומגוונות כדי לשמור על הקשר עם הגולה, כגון: שליחת דברי דואר, העברת שיעורים דרך הטלפון, ושידורים ב"קול ישראל" מירושלים. לאחר הגעת העלייה הגדולה מרוסיה, הוחלט להעביר את מרכז תשומת הלב לעולים החדשים בארץ ישראל.

מחניים כיום

האתגר של "מחניים" כיום אינו פחות מזה שהיה בשנות ה"סירוב" ובשנים הראשונות לעליה מרוסיה וחבר המדינות. במובנים מסויימים האתגר היום קשה בהרבה.

רוב העולים מרוסיה אינם מודעים למורשת היהדות, ולמשמעות זהותם היהודית. עולים אלו נעקרו מארץ מולדתם ומצאו את עצמם בסביבה שונה משהכירו, רבים מהם חשו צורך עז למצוא את זהותם ולהשתייך. לדאגתם העיקרית שהתבטאה בתחום החומרי (כלומר השתקעות בישראל מציאת דירה, עבודה וכו'), מצטרפת בעיה נוספת – הקושי להבין מהי בעצם משמעות היותם יהודים? מצבה העדין והמיוחד של החברה הישראלית כיום השסועה ומפולגת בין דתיים וחילוניים, ימין ושמאל וכיוצא בזה, אינו מסייע בלשון המעטה להיבט החשוב ביותר מבחינת הקליטה של העולים – הקליטה מבחינת הזהות.

"מחניים" רואה עצמה מחוייבת בראש ובראשונה להעמקת זהותם היהודית והישראלית של העולים, ותחושת השייכות שלהם לעם היהודי ולמדינת ישראל כביתו הלאומי, ופעילותה מכוונת לכך שהעולים יראו זהות זו כמניע הראשון והעיקרי להיותם אזרחי המדינה.

מסיבות אלו מתמקדת הפעילות של "מחניים" בחינוך יהודי ובהעמקת המודעות היהודית, תוך כדי שימת דגש על ההיבטים הבאים:

וזאת עלינו להדגיש:

"מחניים" מקבלת בשמחה אנשים שאינם מקוטלגים כ"דתיים" או כ"מסורתיים". פתיחות זו מקנה ל"חילונים" הנחשפים לפעילותה של "מחניים" הזדמנות אמיתית ומהנה לחקור את היהדות מנקודת מבט כנה ובלתי מאויימת.

למרות כל הקשיים, הצליחה "מחניים" לשלב בית מדרש אותנטי ומעמיק יחד עם אווירה של מקום חברתי המקנה תחושת שייכות לעולים החדשים. עולים חדשים רבים מגיעים ללמוד ב"מחניים" משום ש"כאן מתייחסים אלינו בכבוד". "מחניים" מסייעת לעולים ליצור קשר עם סביבתם החדשה - ארץ ישראל.

בין הפרויקטים, שמתבצעים על ידי מחניים: